פסק-דין בתיק ה"פ 158/06

1.         זוהי בקשה ליתן צו למסירת החזקה בנכס  (מחסן) הנמצא ברח' קיבוץ גלויות 134 חיפה,  המהווה חלק מחלקה 9 בגוש 12477 שבו מחזיק המשיב.

2.         הרקע הוא זה:

            מדובר בנכס המנוהל על ידי "עמידר" ובו מצוי המחסן האמור. על פי תוכנית מתאר חפ/1588ג - נחל הגיבורים, מיועד הבנין להריסה, והקרקע להפקעה, ובהתאם לכך, פורסמו ביום 8.11.05 (ראה נספח ד' לבקשה) הודעות על פי סעיפים 5 ו - 7  לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן - הפקודה).

במחסן החזיק כדייר מוגן של עמידר מר משה מזרחי (ראה אישור עמידר מיום 1.4.97). ביום 6.9.00  נחתם בינו לבין חברת יפה נוף תחבורה ותשתית בע"מ, המבצעת את העבודות הכלולות בתוכנית בעבור המבקשת, הסכם שלפיו הוא התחייב לפנות את המחסן ולמסור את החזקה בו למבקשת. הסכום שולם לו, והמחסן פונה והוחזר למבקשת, אך בביקור שנערך במקום ביום 20.3.06, מצא נציג שקמונה הפועל בעבור המבקשת, כי "ביחידה הנ"ל מחזיק פולש בשם חטיב אחמד", הוא המשיב.

            כאשר באו נציגי המבקשת אל הנכס ביום 27.3.06 כדי ליטול את החזקה בו, נתקלו בהתנגדותו של המשיב. התערבה המשטרה ואף הוגשה תלונה על הסגת גבול מצד המשיב, ובסופו של דבר, נסיון זה של עשיית דין עצמית בנטילת החזקה, סוכל.

ביום 17.5.05 הגישה המבקשת את הבקשה דנן על מנת שתוכל לקבל כחוק את החזקה בנכס, שכן, כפי הסברה בסעיף 5 לבקשה, היא זקוקה למקרקעין באופן דחוף וחיוני לצרכי ציבור לצורך ביצוע עבודות לסלילה והקמה של נתיב תחבורה  ציבורי מרכזי בחיפה, במסגרת אותה תוכנית "נחל הגיבורים", הנזכרת לעיל.

3.         בדרך כלל, צו למסירת חזקה שנותן בית המשפט מכח הפקודה נכרך בחיוב משולב של מבקשת הצו לשלם למשיב הנאלץ לפנות את הנכס בו הוא מחזיק, את הסכום שאיננו שנוי במחלוקת לפצותו על זכויותיו בנכס, שפקעו בגין ההפקעה.

            במקרה דנן, כך טוענת המבקשת, אין למשיב כל זכות בנכס. הוא פלש אל המחסן. אין הוא מתגורר בו. הוא מחזיק במחסן שלא כדין, ולפיכך אין הוא זכאי לכל סכום של פיצויים. אין איפוא בנמצא "סכום שאינו שנוי במחלוקת", במקרה הנוכחי, ועל כן מבוקש כי יינתן צו למסירת החזקה, תוך שנשמרת למשיב הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך לכך בתביעה כספית, ולעתור לחיובה של המבקשת בפיצויים, הכל לאחר הבאת ראיות וקביעה סופית באשר לזכויותיו בנכס, אם יש לו כאלה.

            ברור על כן, שהקביעות העובדתיות בבקשה דנן, אינן מהוות פלוגתא פסוקה בכל מה שקשור לתביעה כספית לפיצויים בגין ההפקעה, אם תוגש על ידי המשיב, בעתיד.

4.         המשיב חולק על תאור הדברים  כפי שפורט בעיקרו לעיל, וכפי שהוא נתמך בחומר שהגישה המבקשת, הכולל את תצהיריהם של מר מרואן טוואלבי, האחראי על הסיורים בשטח עבור עמיד; מר משה מזרחי שבשעתו החזיק בנכס והחזיר אותו לחב' יפה נוף, ובתצהירו הוא טוען כי "איש מעולם לא התגורר ולא החזיק באותה יחידה מלבדי בכל תקופת שהותי במקום", וכן הוא אומר בתצהירו כי באשר לטענות המשיב "מדובר בכזבים שאין להם יד ורגל עם המציאות". כמו כן מסתמכת המבקשת על תצהירו של מר רמי זוהר, אשר הסביר בתצהירו כי מדובר בפלישה לאחר שהוא מצא כי "אחיו של אחמד חטיב הוא שהניח את החפצים", במחסן.

            כמו כן  הגיש המשיב את תצהירו של מר אזוגי מרדכי אשר העיד כי הוא ראה את המשיב "מגיע מדי יום ביומו עם סחורות ברזל ופורקה במקום". מר מקס בוהדנה רשם במצהירו (שאיננו חתום) כי המשיב "התגורר שמה בחדרים  פנימיים". מר גוואהר עיסא כתב בתצהירו שהמשיב גר בשעתו במקום וניהל בחצר עסק של ברזלים וגרוטאות.

5.         המשיב מסתמך על תמונות המראות, לטענתו, כי נעשה על ידי בני משפחתו שימוש בנכס, אם באירועים שונים שבחצר הנכס ואם בתוכו או בחצרו. מר מקס בוהדנה הסביר בתצהירו כי הוא מכיר את המשיב כ - 15 שנה. הוא מנהל בסמוך לנכס בית עסק מאז שנת 1977. לאחר מספר שנים הופיע המשיב במקום, "וראיתי כי הוא מתגורר במקום וכי הוא גם עבד שם... התגורר שמה בחדרים פנימיים ואת הגרוטאות שאסף הביא למקום".

6.         המשיב עצמו הגיש ביום 17.10.06 תצהיר מפורט בו הוא מסביר כי הוא עושה שימוש בנכס מאז שנת 1982. לשיטתו, היה הנכס שייך למשפחת אבו קסיס שהעניקו לו את הזכות  ואיפשרו לו לגור שם ולהפעיל שם את העסק לאיסוף גרוטאות. המשפחה הנ"ל "מכרה את זכויותיה" לאחד בשם ביאטרה שהיה נרקומן ואסיר. אותו ביאטרה ביקש ממנו לשהות במקום ולהפעיל את העסק שם, ובכך לשמור על הנכס של אותו ביאטרה. אח"כ מכר ביאטרה את זכויותיו בנכס למר מזרחי, והוא פינה את הנכס לצורך עסקי הנגריה של מזרחי, אולם, לטענתו, אותו מזרחי "הותיר אותי מתגורר בשאר החדרים ומפעיל את עסקי בחצר הבית, שהרי הגרוטאות לא נדרשו לתוך הבנין". עוד הוא מסביר כי מאז 1982 ועד היום, "הנני מתגורר בנכס הנ"ל - מגורים מלאים לרבות שינה, אירוח אנשים שונים, איחסון חפצים רבים - אישיים שלי, וכן את כל המלאי והסחורה השייכים לי".

7.         בישיבה מיום 18.10.06 הסביר ב"כ המשיב, כי המשיב מחזיק במקום מאז 1982. תקופת מה הוא התגורר שם, אח"כ עברה משפחתו לגור בבנין השכן וכשהגיע למקום מזרחי "המשיב נשאר בחצר האחורית ובשלושה מתוך ששת החדרים שבקומת הקרקע". מזרחי לטענת עו"ד לפידות לא ביצע מכירה של הנכס, ליפה נוף.

8.         הצדדים הסכימו כי המצהירים לא ייחקרו על תצהיריהם, ואקבע את הממצאים הצריכים לבקשה על יסוד החומר המונח בפני.

            לאחר עיון בטענות הצדדים, במסמכים ובתצהירים, אני קובע (אך ורק לצורך הבקשה שבפני) כי המבקשת יצאה ידי חובתה להראות,  לכאורה, כי המשיב לא רכש משום בעל זכות בנכס, זכות כלשהי בו. הנכס נמסר לידי יפה נוף בעבור המבקשת על ידי אותו מזרחי, בשלמות.  לאחר מכן פלש המשיב  אל הנכס. אין בכך כדי להקנות לו, לצורך הבקשה שבפני, כל זכות בנכס. עמדת המבקשת כי אין בנמצא "סכום שנוי במחלוקת", היא עמדה הננקטת על ידה בתום לב.

9.         לסיכום: הנכס הופקע על פי הודעות לפי סעיפים 5 ו - 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)  שניתנו ופורסמו כדין. על אף ההפקעה פלש המשיב למקום. המבקשת זכאית לפנותו ממנו לצורך ביצוע העבודות שבתוכנית נחל הגיבורים הנ"ל.

10.        ניתן בזה, איפוא, צו על פי סעיף 8 לפקודה הנ"ל, המורה למשיב ומצווה עליו למסור את החזקה בנכס שבחלקה 9 בגוש 12477 שברח' קיבוץ גלויות 134 חיפה,  למבקשת.

11.        אם המשיב יפנה מרצונו את הנכס וימסור את החזקה הבלעדית בו למבקשת תוך 30 יום מהיום, לא יוטלו עליו הוצאות משפט.  היה ולא יעשה כן, ישלם למבקשת את הוצאות המשפט בסך 7,500 ש"ח + מע"מ.